פרשת במדבר

תחילת ספר במדבר: הדרך מסיני לא"י עוברת במדבר עם סכנותיו הרוחניות והגשמיות; מלחמת ששת הימים פרצה בשבת במדבר, רצופת ימי ניצחון; הודאה על הנס; יום ירושלים כמנוף להתעלות רוחנית לקראת חג השבועות.

למה מפרטת התורה באריכות כל כך גדולה את מספר האנשים שבכל שבט, ולא מסתפקת במספר אחד של כל העם היהודי? אני מאמין שהמסר כאן מחזק את ההשקפה של התורה על העם היהודי, ולמעשה על האנושות כולה, כמשהו שמורכב מאנשים רבים ושונים ולא מגוש אחיד אחד.

חומש במדבר מכונה חומש הפקודים. הנצי"ב מסביר שהמנינים של ספר במדבר מבטאים את מהותו של ספר זה כמבטאית את המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית.

הדיבור הוא כח הביטוי של הנשמה. העוצמה הגדולה שיש בכח הדיבור מחייבת אותנו להתייחס אליו בצורה נכונה, ועל ידי הדיבור להפוך את המדבר לישוב ולא חלילה להפוך את הישוב למדבר.

דרכים בחזקת סכנה ◆ ממדבר מתנה ◆ אורייתא וישראל חד ◆ מים רבים לא יוכלו ◆קדמה לתורה ◆ דרך ארץ בין אדם לעצמו ◆ זוכה לדברים הרבה ◆ לשמה – לשם מגמות התורה.

הנביא הושע מחדש חידוש גדול. עם ישראל שחטא, יאלץ לעזב את ארצו ש"למטר השמים תשתה מים". הוא לא ילך לגלות אלא למדבר. שם במדבר, במקום שאי אפשר לעבוד את הבעל תחודש הברית בין "בתולת ישראל" ו"שכינתא בריך הוא".

על מעלתו של מי שסובל מאחרים מפני שהוא נושא דבר הקב"ה. בימי יציאת מצרים וגם כיום, במדינת ישראל.

הלווים לגיונו של מלך; אחדות העם על ידי התורה; יום ירושלים; המסופק אם אמר 'יעלה ויבא' בסעודה שלישית, ובפורים; זכות נשים שלא חטאו בעגל